<h1>ארחות חיים הלכ' מגלה ופורים סימנים כ"ה—כ"ו</h1>
<h2>דף ב.</h2>
שני ימים אלו שהם י"ד וט"ו אסורים בהספד ובתענית בין לבני עיירות בין לבני כרכים ויום שלפניהם ויום שלאחריהם גם כן. וזה שנהגו להתענות ביום י"ג שהוא יום שלפניהם לפי שלא נאסר אלא תענית של צער אבל התענית שאנו עושים אינו אלא זכר לתענית אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתן כאשר יתענה אליו וישוב אליו בכל לבבו כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה שהתענו ג' ימים לילה ויום ולא ג' ימים רצופים אלא שהפסיקו מבעוד יום כך כתוב במדרש תלים ולמה ג' ימים לפי שאין הקב"ה מניח הצדיקים אלא ג' ימים רצופים. ואם חל פורים ביום ראשון כתב רב אחאי גאון שמקדימין ומתענין ביום ה' כדי שלא יכנס בשבת כשהוא מתענה שאין מתענין בערב שבת אלא תענית של צורך כגון תענית חלום וכן דעת הר"ש והרמב"ם ז"ל וכן נהגו בכל גלילות קטלוניא וברוב הארצות אך ברוב ארץ פרובינצה מתענין בע"ש והטעם דהא פסקינן בסוף פרק בכל מערבין הלכה מתענה ומשלים. תשובת שאלה אל הר"ש ז"ל פעם אחת באה אשה ושאלה לפני הר"ש ז"ל שהיא רוצה לרכוב אחרי השלטון אם יכולה לאכול היום ולהתענות למחר. והשיב אינו מותר לעולם לפרוש מן הצבור דאמרינן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות. ויש פרושין שאעפ"י שהיו מתענין עם הצבור בחמישי שחוזרין ומתענין בששי כדי לסמוך התענית לפורים הואיל ואי אפשר בשבת יתענו בע"ש ור' קורא עליהם הכסיל בחשך הולך הוא עצמו אינו מתענה אלא זכר לדבר שאין זה תענית צבור לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים דברי הצומות וזעקתם דכתובו בקרא לאו היינו קבלה לדורות והכי קאמר על דברי הצומות שעברו קבלו היהודים פורים זכר לנסים והוא מחמיר על עצמו לעשות במקומו כאלו הוא קבוע מן התורה כיון שהורגלו רבים בחמישי דיין בכך עכ"ל. וה"ר אהרן הלוי ז"ל פי' לא תתגודדו ה"מ ב"ד אחד בעיר פלג מורין כב"ש ופלג מורין כב"ה אבל בשני בתי דינין בעיר אחת וזה נוהג כדבריו וזה נוהג כדבריו לא קרינן ביה לא תתגודדו עכ"ל.
<h2>דף ה:</h2>
שני ימים אלו שהם י"ד וט"ו אסורים בהספד ובתענית בין לבני עיירות בין לבני כרכים ויום שלפניהם ויום שלאחריהם גם כן. וזה שנהגו להתענות ביום י"ג שהוא יום שלפניהם לפי שלא נאסר אלא תענית של צער אבל התענית שאנו עושים אינו אלא זכר לתענית אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתן כאשר יתענה אליו וישוב אליו בכל לבבו כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה שהתענו ג' ימים לילה ויום ולא ג' ימים רצופים אלא שהפסיקו מבעוד יום כך כתוב במדרש תלים ולמה ג' ימים לפי שאין הקב"ה מניח הצדיקים אלא ג' ימים רצופים. ואם חל פורים ביום ראשון כתב רב אחאי גאון שמקדימין ומתענין ביום ה' כדי שלא יכנס בשבת כשהוא מתענה שאין מתענין בערב שבת אלא תענית של צורך כגון תענית חלום וכן דעת הר"ש והרמב"ם ז"ל וכן נהגו בכל גלילות קטלוניא וברוב הארצות אך ברוב ארץ פרובינצה מתענין בע"ש והטעם דהא פסקינן בסוף פרק בכל מערבין הלכה מתענה ומשלים. תשובת שאלה אל הר"ש ז"ל פעם אחת באה אשה ושאלה לפני הר"ש ז"ל שהיא רוצה לרכוב אחרי השלטון אם יכולה לאכול היום ולהתענות למחר. והשיב אינו מותר לעולם לפרוש מן הצבור דאמרינן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות. ויש פרושין שאעפ"י שהיו מתענין עם הצבור בחמישי שחוזרין ומתענין בששי כדי לסמוך התענית לפורים הואיל ואי אפשר בשבת יתענו בע"ש ור' קורא עליהם הכסיל בחשך הולך הוא עצמו אינו מתענה אלא זכר לדבר שאין זה תענית צבור לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים דברי הצומות וזעקתם דכתובו בקרא לאו היינו קבלה לדורות והכי קאמר על דברי הצומות שעברו קבלו היהודים פורים זכר לנסים והוא מחמיר על עצמו לעשות במקומו כאלו הוא קבוע מן התורה כיון שהורגלו רבים בחמישי דיין בכך עכ"ל. וה"ר אהרן הלוי ז"ל פי' לא תתגודדו ה"מ ב"ד אחד בעיר פלג מורין כב"ש ופלג מורין כב"ה אבל בשני בתי דינין בעיר אחת וזה נוהג כדבריו וזה נוהג כדבריו לא קרינן ביה לא תתגודדו עכ"ל.
